גטו טרזיינשטאט קיבל כינוי/אופי מיוחד משום שהגרמנים רצו להפוך את הגטו לזקנים ולבעלי זכויות מגרמניה ומאוסטריה, ולהשתמש בו כ"גטו לראווה" ככלי שישרת לשם התעמולות שלהם ברדיו אותו הציגו בפני העולם כהוכחה לכך שהשלטון הנאצי מיטיב עם היהודים. בשנת 1943 נשלחו לטרזין כ-500 יהודים מדנמרק.

כאשר ממשלת דנמרק, בצעד יוצא דופן, התעקשה על ביקור של הצלב האדום במחנה. הנאצים החליטו לאפשר את הביקור במטרה להפריך את השמועות על מחנות ההשמדה שהחלו להתפשט באותה תקופה. לקראת הביקור נשלחו יהודים רבים מטרזין לאושוויץ, על מנת לשפר את תנאי הצפיפות הקשים בגטו ולראות שהיהודים חיים טוב ובצורה אנושית וראויה בנוסף הוקמו בתי קפה וחנויות מודמים כדי לתת תחושה של חיים נורמאליים בגטו ביקור הצלב האדום היה כל כך מוצלח עד שהנאצים החליטו לצלם בטרזין סרט תעמולה שיופץ ברחבי העולם. הסרט שנקרא "הפיהרר מעניק כפר ליהודים" צולם בשנת 1994ובסרט הוצגו חיי קהילה ומסחר משגשגים אנשים שמחים בכיכרות ילדים משחקים ואנשים שמחים שאומרים למצלמה "טוב לי בטרזין" בזמן צילומי הסרט נאסר על כול מי שלא השתתף בסרט לצאת לרחוב. בנוסף לאחר סיום צילומי הסרט כול המשתתפים כולל הבמאי לאושוויץ. בניגוד למה שהיה צפוי הצליחו דווקא המנהיגים היהודים בגטו לארגן לאסירים היהודים במידה מסוימת תנאי חיים מתוקנים שכללו: טיפול וחינוך ילדים ונוער, שירותי בריאות, חלוקת מזון, דיור,עבודה, תרבות, פעילויות ספורט. עקב איומים ולחצים השתתפה ההנהגה היהודית ויהודי הגטו שנפלו בתרמית של הגרמנים של הוצאת סרטי תעמולה שבו הסתירו את התנאים שהיו בגטו כגון: רעב, המלחות, הצפיפות והתמותה הגבוה שנבוא עקב הצפיפות הרבה שהובילה למחלות ואף למגפות קשות שעקב תנאי התברואה והתזונה הנוראיים ב1942 נפטרו כ15אלף נפש שהיו כ50.4 אחוזים מאוכלסיית הגטו. המגורשים שהועברו ממחנות הריכוז אל מחנות ההשמדה (שנקראו הטרנספורטים) לקראת ביקור משלחת הצלב האדום וצילום סרט התעמולה שהוכרחו היהודים להשתתף בו בכדי לא לסכן את חייהם וחיי משפחותיהם שלהם.